קלף הקודש 
             ספרי תורה תפילין מזוזות מגילות
          שירות עד הבית טלפון לייעוץ ומכירה 054-5782804
                          Email: kolmus2100@gmail.com

 
הלכות ספר תורה,הלכות תפילין,הלכות מזוזה,הלכות מגילה
חיפוש :

שולחן ערוך הלכות כתיבת מזוזה,והמקומות החייבים במזוזה

 

 סימן רפה - שכר מצות מזוזה:

(א) מצות עשה לכתוב פ' שמע (דברים ו, ד ט) והיה אם שמוע (דברים יא, יג כא) ולקבעם על מזוזת הפתח, וצריך ליזהר בה מאד; וכל הזהיר בה, יאריכו ימיו וימי בניו. ואם אינו זהיר בה, יתקצרו: הגה - ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה, יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' נ"ח סי"ב), דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא:

(ב) נתינתה בטפח החיצון: הגה - י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה (מהרי"ל שם ומוכח בעבודת כוכבים דף י"א), ויאמר: ה' ישמר צאתי וכו' (במדרש). וכן כשיכנס אדם לבית, יניח ידו על המזוזה:

 

 סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה:

(א) אלו המקומות שחייבים במזוזה: אחד שערי בתים ושערי חצרות, מדינות ועיירות, רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים, כולם חייבים: הגה - ודוקא כשבית השותפים ישראלים, אבל בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים) וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם, פטורין ממזוזה (חידושי אגודה פ"ק דיומא):

(ב) בית התבן, בית העצים ובית הבקר חייבים. ואם הנשים רוחצות בהם, כיון שעומדות שם ערומות, אין כבוד שמים להיות שם מזוזה: הגה - ודוקא אלו, אבל חדר ממש, אפי' מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשים שם, חייב במזוזה (בתשובת מהרי"ל וכ"כ הב"י). ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק וכל בו ומרדכי סוף הלכות מזוזה). ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ חייב לכולי עלמא (ד"ע בד"מ וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח):

(ג) בית הכנסת, אם יש בו דירה לשום אדם, חייב במזוזה: הגה - ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת, העזרה חייבת ובית הכנסת פטור. (ב"י בשם רבינו ירוחם):

(ד) בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה, פטורים, לפי שאינם עשויים לדירת כבוד:

(ה) במקום שיש טינוף, כגון שתינוקות מצויים שם, טוב לכסות המזוזה; ובמקום טהרה, טוב להיות נראית:

(ו) אכסדרה, והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה, אע"פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית, פטורה, מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהס"ת ד"ג). אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית, אע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות, חייבת:

(ז) מרפסת, שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער והגנה, פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו, חייבים. ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו:

(ח) בית שער שפתוח לבית ולחצר, חייב בשתי מזוזות, אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר:

(ט) בית שער העומד בין הגנה לבית, חייב בשתי מזוזות, אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגנה:

(י) בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו, חייב במזוזה באותו פתח. וי"א שבית המדרש חייב במזוזה, ונכון לחוש לדבריהם, אבל לא יברך עליה:

(יא) סוכת החג, בחג, והבית שבספינה והחנויות שבשוקים, פטורים:

(יב) שתי סוכות של יוצרים, זו לפנים מזו, הפנימית חייבת והחיצונה פטורה:

(יג) בית שאין בה ד' אמות על ד' אמות, פטור. ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה, אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות, חייב (רמב"ם שם ד"ב):

(יד) בית שאין לו תקרה, פטור. היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה, אם היה הקירוי כנגד הפתח, חייב במזוזה, והוא שיהי' במקורה ד' על ד':

(טו) הבית, אע"פ שאין לו דלתות, חייב במזוזה. ויש מי שפוטר:

 

(טז) הרבה חדרים, זה לפנים מזה, כולם חייבים במזוזה:

(יז) אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים, ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית, כולם חייבים אפילו נתמעטו הדיורים שאין רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם:

(יח) בית שיש לו פתחים הרבה, אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחת מהם, חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח: הגה - הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור). מרתף שיש לו פתח מן הרחוב, שמכניסין בו יין בחביות גדולות, ויש לו פתח קטן מן הבית שנכנסים ויוצאים בו תמיד, אם הפתח הקטן ראוי למזוזה, היא חייבת והגדולה פטורה, ואם אין הקטן ראוי למזוזה, הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובת אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צ"ט):

(יט) ארובה שבין בית לעלייה, ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו, ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו, חייב, ואם עשו למעלה וגם למטה, חייב בשתים:

(כ) פתח שאחורי הדלת, אם יש לו פצים טפח, חייב במזוזה:

(כא) פתח אחד, וחלקו בעמוד בנתיים, כל שיש היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד, הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח. אבל כל שאין צירים לצד העמוד, אין העמוד מחלקו לשניים, שאינו אלא לנוי בעלמא:

(כב) השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל, פטור ממזוזה שלשים יום. והשוכר בית בארץ ישראל, חייב במזוזה מיד, משום ישוב ארץ ישראל. (והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס):

(כג) השוכר בית מעובד כוכבים, חייב במזוזה:

 

 סימן רפז - איזה פתח חייב במזוזה:

(א) אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף:

(ב) בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן, וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף, אם יש בגובה המזוזות י' טפחים או יותר, חייב. ואם אין בו י"ט, פטור, מפני שאין לו משקוף: הגה - וכל שכן פתח שאין לו גובה עשרה טפחים, דפטור ממזוזה (כ"מ בטור ופוסקים עב"י) המנהג נתפשט במדינות אלו דרוב עולם סומכין על מזוזה אחת שעושין על פתח בתיהם, ואינו נכון, ואין להם על מה שיסמוכו, לכן כל ירא שמים יתקן ביתו כדינו בכל הפתחים החייבים, וכמו שנתבאר (מהרי"ל בתשובה ובהל' מזוזה):

 

 סימן רפח - במה והיאך נכתבת:

(א) כיצד כותבין את מזוזה, כותבין שתי פרשיות שמע (דברים ו, ד ט) והיה אם שמוע (דברים יא, יג כא) על דף אחד ביריעה אחת, ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן, ובתחלתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך. (ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור):

(ב) צריך לכותבה בדף אחד. ואם כתבה בשנים או בג' דפין, כשרה:

(ג) כתבה שלא על הסדר, אפילו שכח מלכתוב אות אחת, פסולה ואין לה תקנה. ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה:

(ד) כתבה בשני עורות, אף על פי שתפרן, פסולה:

(ה) צריכה עיבוד לשמה, לכתחלה. אבל במקום שאם ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה, יכתבנה על עור שאינו מעובד, הנמצא, ויקיים המצוה מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה:

(ו) כתבה על הקלף או על הגויל, כשרה. לא אמרו: דוכסוסטוס, אלא למצוה. (וקלפים שלנו כשרים לכל) (מרדכי הלכות קטנות):

(ז) דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז ג"ץ, כמו בספר תורה:

(ח) צריכה שרטוט. ואם כתב בלא שרטוט, פסולה:

(ט) כותב כל שיטותיה שוות, שלא תהא אחת ארוכה מחברתה. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה, ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה, כשרה, ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול:

(י) על הארץ (דברים יא, כא) יכתוב בראש השיטה אחרונה, ולא יכתוב בה יותר:

(יא) נהגו לעשותה כ"ב שיטין:

(יב) צריך לכתבה בימין, כמו בתפילין:

(יג) ריוח שבין פרשת שמע (דברים ו, ד ט) לפרשת והיה אם שמוע (דברים יא, יג כא) מצוה לעשות פרשה סתומה. ואם עשאה פתוחה, כשרה, לפי שאינה סמוכה לה בתורה:

(יד) כורכה מסופה לראשה, מאחד (דברים ו, ד) כלפי שמע (דברים ו, ד):

 

(טו) אסור להוסיף בה מאומה, אלא שמבחוץ כותבין: שדי, כנגד תיבת והיה (דברים יא, יג) שבפנים: הגה - וי"א נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת), וכן נוהגין, ומניחים נקב בקנה נגד שם שדי, שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י). עוד נוהגין לכתוב מבחוץ:

 כוז"ו במוכס"ז כוז"ו נגד ה' אלהינו ה' (דברים ו, ד) (טור) ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה, כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י), אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם):

 

 סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה:

(א) בא לקבעה, יניחנה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך:

 אקב"ו לקבוע מזוזה. ולא יברך בשעת כתיבתה. (והקובע ב' או ג' מזוזות, מברך ברכה אחת לכולן) (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א):

(ב) איזהו מקום קביעתה, בתוך חלל של פתח, בטפח הסמוך לחוץ, (ואם שינה, אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה) (טור), בתחלת שליש העליון גובה השער. ואם קבע למעלה מזה, כשרה, והוא שירחיקנה מהמשקוף טפח. וצריך לקבעה על ימין הנכנס. (ואין חילוק בין אם הוא אטר יד או לא) (מרדכי ה"ק). ואם קבעה משמאל, פסולה:

(ג) מי שחולק ביתו לשנים, ובכל חלק פתח פתוח לרשות הרבים, ובמחיצה החולקת יש פתח מזה לזה, במקום שעושה החור שבסף שציר הדלת סובב בו ומעמיד שם הדלתות, הוא הבית, ובדרך ימין שנכנסים לו, קובעים אותה:

(ד) כיצד קובעה, ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח, או יחפור בה חפירה ויקבענה:

(ה) ולא יעמיק לחפור טפח בעומק, שאם עשה כן פסולה:

(ו) קבעה במזוזת הפתח, בעודה תלושה, ואחר כך חברה לפתח פסולה:

(ז) צריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, ויכוין שיהא שמע (דברים ו, ד) דהיינו סוף הגלילה, לצד חוץ: הגה - וכן נהגו. אבל י"א שפסולה בזקופה, אלא צריכה להיות שכובה, ארכה לרוחב מזוזת הפתח (טור והפוסקים בשם ר"ת). והמדקדקין, יוצאין ידי שניהם, ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל ות"ה סי' נ"ב), וכן ראוי לנהוג, וכן נוהגין במדינות אלו. ויכוין שיהא ראש המזוזה, דהיינו שמע (דברים ו, ד) לצד פנים, ושיטה אחרונה לצד חוץ:

 

 סימן רצ - שלא לכתוב אותה על גליון ספר תורה:

(א)   ספר תורה או תפילין שבלו, אין עושין מהם מזוזה. ואין כותבין אותה על גליוני ספר תורה, לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה: הגה - אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה, אם אי אפשר לתקנה בענין אחר והיה צריך לגונזה בלאו הכי (מהר"מ פאדואה סימן פ"ד). אבל אם אפשר לתקנה בענין אחר, אע"פ שהספר תורה מגוילין ורוצה לדבק עליה קלפים, לא יחתוך הגליונות לתקנה, דאין אסור לתקנה מבחוץ בקלף אע"פ שהס"ת מגוילין (ג"ז שם):

 

 סימן רצא - מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה:

(א) מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבע שנים. ושל רבים, פעמים ביובל:

(ב) השוכר בית מחבירו, השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה. (ואפילו שכר הבית בחזקת שיש לה מזוזה, לא הוי מקח טעות) (ב"י בשם הרב רבינו המנוח). וכשיצא, לא יטלנה בידו. (ואם הקפיד על מעותיה, השני צריך לשלם לו) (ב"י בשם הרב מנוח). ואם שכר הבית מעובד כוכבים, או ששכרו לעובד כוכבים, נוטלה ויוצא: הגה - ועובד כוכבים שבקש שיתנו לו מזוזה, ורוצה לקובעה בפתחו, אסור ליתנו לו (כך השיב מהרי"ל). ונראה לי דמ"מ במקום דאיכא למיחש משום איבה, ושירע משום זה לישראל, שרי (כנ"ל):

(ג) הכל חייבים במזוזה, אפילו נשים ועבדים, ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהם:

 


ספר תורה ב55000 ש"ח



ספר תורה מהודר 95000ש"ח



טלפון לייעוץ ומכירה 0545782804















ספר תורה,תפילין,מזוזה
קולמוס הקודש
קולמוס הקודש
קולמוס הקודש
קולמוס הקודש
קולמוס הקודש

 .למכירה

 תשמישי קדושה
כתבי סתם בכל הנוסחים
נוסח אשכנזי
נוסח ספרדי
ארון קודש






















                          מכון הסת"ם קלף הקודש ברשות הרב חיים הכהן שליט"א סופר סת"ם ומגיה מוסמך ומורה צדק בהלכות סת"ם

למכירה ספרי תורה,תפילין,מזוזות,בדיקת מזוזות, בדיקת תפילין
קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש,קולמוס הקודש
                                            kolmus2100@gmail.com
בניית אתרים - טואול